גניבת זרע בהגדרתה, היא כניסה להריון בעקבות יחסי מין שהגבר הניח שהם מוגנים מפני הריון, בזמן שהאישה התכוונה להרות מיחסי מין אלה (ובכך, לכאורה, השיגה את זרע הגבר במרמה). אף שבמושג משתמש במילה "גניבה", בדרך כלל אין מדובר בגניבה, אלא במצב של מרמה או הפרת חוזה.
ילדים לא רצויים על אבותיהם יכולים לבוא לעולם כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין, כתוצאה מהונאה (כאמור גניבת זרע) או כתוצאה מהפרה של הסכמות בין הורים שלא כובדו (במקרר של הורות משותפת).
התוצאה של גניבת זרע הינה הולדה של קטין, מבלי שניתנה הסכמת האב להולדתו וכפועל יוצא מטילה עליו חיובים ממוניים (חיוב במזונותיו, זכות לרשת את האב ) ונפשיים כלפי הקטין (הורות, חינוך ועוד) מכאן ועד בכלל.
על פניו, אישה שפועלת שלא בתום לב בקשר לגניבת זרע עליה לפצות את הגבר על תשלום המזונות ועל היותו אב בעל כורחו בפן הנפשי עקב פגיעה בו ובמשפחתו ובכל ההקשרים הסביבתיים. אלא, שגישת בתי המשפט בישראל היא כי "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין."(ע"א 942/925 פלוני נ' אלמוני ופלונית). ולכן על אף טענות האב כנגד האם כי הנו אב בעל כורחו מחייבים בתי המשפט התשלום מזונות קטין כיוון שהזכות למזונות שייכת לקטין ולא ניתן לשלול זאת ממנו גם אם קיימת הסכמה לכך בין ההורים.
כיום ישנה מגמה ההולכת ומתרחבת בבתי המשפט לענייני משפחה לישראל ולפיה על אף שחובת המזונות תוטל על האב בעל כורחו, הרי שאם יוכח כי הביע התנגדות להבאת ילד לעולם הוא יחויב במזונות מינימאליים בלבד. כלומר בית המשפט יתחשב ביכולת ההשתכרות של האם כמי שלא הסתמכה על כספו של האב לגידול הילד, יפטור את האב מחובת התשלום בגין ההוצאות המיוחדות של הקטין לאורך חייו כמו גם דמי המדור עבור הקטין יהיו נמוכים באופן יחסי.
במקרים בהם האם לא רושמת את שם האב בתעודת הלידה בעת אשפוזה ללידה בבית החולים או כאשר האב מסרב להסכים לרשום את שמו כאביו של הקטין במשרד הפנים לאחר הלידה בשל התנגדות לאבהות או שהנו סובר כי אינו אביו הביולוגי של הקטין שנולד בעל כורחו, הדרך לקבוע את זהות האב היא במסגרת תביעת אבהות אשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.
במסגרת תביעת האבהות יבחן בית המשפט לענייני משפחה את טענות ההגנה של אב, האם היה שיהוי בהגשת התביעה, את השפעת היותו של הקטין 'ממזר' ובהתאם להחלטה בעניין הממזרות האם להורות על ביצוע בדיקת רקמות.
אין ספק, כי הגילוי של גבר על ילד שנולד ללא ידיעתו הנו בבחינת אירוע טראומתי ועולמו של גבר שגילה שהנו אב בעל כורחו, חרב עליו. הנו נדרש לתפקיד הורה בניגוד לרצונו. מוטלים עליו חיובים כלכליים אשר לא בהכרח יש בו לשאת בהם במתוכנת החיים שלו. מערכות יחסים – זוגיות או משפחתיות נתונות אף הם לשינויים בשל ההורות הכפויה של הגבר. יש בכך מהפך של ממש לכל הסובבים את האב בעל כורחו כשזה מלווה בתחושה קשה של אי אמון בסיסי בבני אדם בכלל, אשר יש בה להשליך על ההבנה הכואבת של האב כי כעת הילד יגדל ויתחנך בידי אישה שאינו סומך עליה ועל עולם הערכים שעל פיהם היא חיה.
תביעות בגין עוולה נזיקית כנגד האם לא זכו לתהודה רבה בישראל ונדחו בזו אחר זו למעט מקרים נדירים, אולם כפי שחיי התא המשפחתי משתנים במהרה במאה הנוכחית כך גם הפסיקה בישראל משתנה בתדירות גבוהה אשר נכירה בערכים של הגינות, שוויון וצדק גם אם הם בניגוד להלכה או לחוק הקיים כפי שאכן קרה בנוגע לפסיקת מזונות כנגד אב בעל כורחו. לכן כל מקרה נבחן לגופו ויש סיכוי לא מבוטל כי בבוא היום תתקבל תביעה בגין עוולה נזיקית כנגד האם ואף ייקבעו כללים מנחים. רוצה לומר, לא צריך לפחד לפנות לבית המשפט.
