הסכם ממון

13081081_sמי מפחד מהסכם ממון?

בני זוג הבוחרים להינשא זה לזו, יש ביניהם הסכם ממון. מדעת או שלא מדעת. וזאת למה? כיוון שחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "החוק") מסדיר את יחסי הממון בין בני זוג שבוחרים להינשא, בדרך של 'הסדר איזון משאבים'. הסדר איזון משאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, הוא, הוא הסכם ממון (סעיף 3 לחוק). היעדר ידיעה או הבנה כי בעצם הנישואין הסכימו בני הזוג להחיל ביניהם הסכם ממון כקבוע בחוק, מולידה את הפחד או החשש המלווה מעצם המחשבה על עריכת הסכם ממון. ואני אסביר.

הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, קובע: כי אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני. כמו כן, עם התרת הנישואין או פקיעתם עקב מות אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלכם, לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. למעט נכסים שהיו למי מהם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין או גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות. או נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

הצורך בהסכם ממון נועד בעיקר לבני זוג אשר מעוניינים לקבוע ביניהם הסדר ממון אחר הן לתקופת הנישואין והן למקרה של פירוד, בשונה מזה הקבוע בחוק.

 


 

מי למשל ירצה לקבוע הסדר אחר? מקובל לחשוב שמי שיוזם את הבקשה לעריכת הסכם ממון הוא בהכרח בעל הממון.

נכון שברב המקרים, בן הזוג שהנו בעל הממון רוצה להבטיח או לפחות "למזער נזקים" במקרה של פרידה לאחר נישואין קצרים. כך גם בן זוג בעל ממון אשר מעוניין בהפרדת נכסים (מכל מין וסוג שהוא לרבות זכויות) טוטאלית, ביחס לנכסים קודם (כקבוע בחוק) וגם ביחס לנכסים שנצברו במהלך הנישואין – בין מתוך גישה שוויונית שעל פיה עצם הנישואין אינם עילה לשיתוף בנכסים אשר ה ו א עמל על צבירתם (הגם שיש בבן הזוג לתרום ליכולתו להשקיע זמן ומרץ לכך). או בין משום שעצם מציאות החיים הדינמית בה אנו חיים ובה כל זוג שלישי מתגרש, יצרה בו מחשבה טבעית כי לא כדאי לטמון את הראש

בחול, הוא אשר ירצה לקבוע שיתוף בנכסים, חלקי או מלא על פי מדרגות כגון: משך שנות הנישואין, הולדת ילדים וכו' או לחילופין, לסייג את השיתוף הקבוע בחוק במקרים של מרמה, הטעייה או בגידה. גם בן זוג שיש לו ילדים מנישואין קודמים אשר רוצה להבטיח כי הרכוש נצבר בנישואין הראשונים יהיה לעתיד ילדיו ולא לבן הזוג בפרק ב'. יש סיבות רבות ומגוונות לבן זוג בעל הממון שבגינם יבקש להבטיח את

אולם, ישנם מקרים אחרים, בהם יש פערים כלכליים גדולים בין בני הזוג, דווקא בן הזוג שאינו בעל האמצעים או הממון, מבקש להבטיח לעצמו ידיעה בצורת 'תעודת ביטוח', עם מה ה ו א י ו צ א מהנישואין במקרה של פרידה. כלומר, מי שרוצה להבטיח כי השקעת משאבים מצידו כגון זמן, כסף, קריירה, מעבר מגורים למדינה אחרת וכיוצב' לטובת פיתוח קריירה של בן הזוג האחר לא תפגע בו, בקידום הקריירה או בהיקף ההכנסה, או הנכסים או הרווחים שיכול היה להניב לולא ההשקעה שנדרש לה לטובת בן הזוג האחר. את זאת ניתן לעשות על ידי קביעת מנגנון כספי ברור מוסדר מראש - הסדר התואם את משך תקופת הנישואין, הקמת משפחה, או השקעה בקריירה של בן הזוג בעל הממון ובאופן שיבטיח כי במקרה של פירוד, יוכל להמשיך את חייו מכאן ואילך עם אמצעים שיכלו להיות לו לולא השקיע את זמנו ומרצו בבן הזוג האחר. כלומר, בעריכת הסכם ממון יש להבטיח כי במקרה של פרידה מכל סיבה שהיא, לא תהיו נתונים לרצון בן הזוג להעניק לכם מהממון שצבר או לא תידרשו להגיע לערכאות משפטיות אשר ייבחנו את מערכת היחסים שלכם בעבר ויידרשו לחקירה ודרישה בחשבונות, מסמכים באופן שלעיתים יגביל את תנועות העסק או החשבונות – אלא, תדעו מראש, עם מה אתם יוצאים.

הסכם ממון אינה מילה גסה

הסכם ממון טוב, יש בו להבטיח את שני בני הזוג במקרה של פרידה תוך תיאום ציפיות והסרת אי ודאות ובעיקר, הוא מהווה הצהרה של שני בני הזוג אחד כלפי השני כי 'אנחנו מסוגלים להידבר ולסיים יפה את מערכת הנישואין, במקרה וקרה'.

בשונה מהתפישה היהודית השורשית על פי ההלכה הנוהגת אלפי שנים, מפגש בין איש ואישה בנישואין היא לצורך הנצחת המשך הדורות. כיום בשנת 2015, נישואין, הנו מפגש אינטרסים בין איש ואישה לצורך בניית תא משפחתי, שותפות כלכלית, ניהול עסק וזו נקודת המוצא של חוק יחסי ממון – שותפות. הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק מבטא שותפות במנותק מהסיבה לפירוד (למעט החריגים הקבועים בחוק) ואם החוק רואה בכם שותפים לעסק, למה שאתם יחד לא תקבעו מהו הסדר הממון הנכון לכם במקרה של פרידה? אני כאן לעזור לכם לבנות את הסכם הממון שלכם ביחד או לחוד.